DevleskoDrom_he_ohd/49-GAL.usfm

\id GAL - Biblica® Open Hebrew Living NT 2009
\h אגרת פולוס השליח אל־הגלטים
\toc1 אגרת פולוס השליח אל־הגלטים
\toc2 אגרת פולוס השליח אל־הגלטים
\toc3 אל הגלטים
\mt1 אגרת פולוס השליח אל־הגלטים
\c 1
\cp א
\v 1-2 אל הקהילה בגלטיא. מאת פולוס השליח – שליחם לא של בני־אדם, כי אם של ישוע המשיח, ושל אלוהים האב אשר הקימו מן המתים – ומאת כל המאמינים המשיחיים הנמצאים אתי ברומא.
\v 3 שלום וברכה לכם מאת האלוהים אבינו ומאת ישוע המשיח אדוננו.
\v 4 אלוהים רצה שישוע המשיח ימות על הצלב בעד חטאינו, כדי להושיענו מהשעבוד לעולם הרע הזה שבו אנו חיים.
\v 5 לאלוהים הכבוד, התודה והתהילה מעולם ועד עולם. – אמן.
\v 6 אני מתפלא שאתם מתרחקים כל־כך מהר מאלוהים. ברוב אהבתו ורחמיו הוא נתן לכם במתנה חיי נצח, על־ידי ישוע המשיח, ואילו אתם כבר מצאתם ”בשורה“ אחרת, שכביכול תושיע אתכם. אולם דעו לכם שבשורה זאת לא תושיע אתכם,
\v 7 שכן לא קיימת בשורה אחרת, מלבד זו שבישרנו לכם. אלה שהסיתו אתכם מהדרך הנכונה ללכת בדרכם, מרמים אתכם; הם מסלפים ומעוותים את האמת על אודות המשיח.
\v 8 ארור כל מי שיספר לכם (כולל אני עצמי) על דרך לישועה השונה מהדרך שסיפרנו לכם. גם אם יבוא מלאך מן השמים ויספר לכם על דרך אחרת לעבוד את אלוהים – ארור הוא!
\v 9 אני חוזר ואומר: ארור מי שיבשר לכם בשורה השונה מזו שהאמנתם בה.
\v 10 אתם רואים שאיני משתדל למצוא־חן בעיניכם במחמאות ובדברי חנופה; אני משתדל למצוא־חן בעיני אלוהים בלבד. לו ניסיתי למצוא־חן בעיני בני־אדם, לא יכולתי להיות עבדו של ישוע המשיח.
\v 11 אחים יקרים, אני מבטיח לכם כי הדרך אל אלוהים, שעליה סיפרתי לכם, איננה סיפור דמיוני ואף לא חלום שחלמתי.
\v 12 ישוע המשיח עצמו מסר לי את הבשורה שבישרתי לכם, והוא לימד אותי מה לומר וכיצד לומר זאת; איש מלבדו לא לימד אותי.
\v 13 האם אתם זוכרים כיצד התנהגתי בתקופה שהייתי בקרב היהודים? האם אתם זוכרים כיצד רדפתי את המאמינים במשיח, הצקתי להם ללא רחמים, וגם השתדלתי כמיטב יכולתי להיפטר מכולם?
\v 14 בין בני־גילי הייתי אחד היהודים האדוקים ביותר בכל הארץ, והשתדלתי לקיים את כל המנהגים הישנים והמסורתיים של דת אבותיי.
\v 15-16 אולם אז קרה דבר מה! שכן עוד לפני שנולדתי בחר בי אלוהים להיות אחד מילדיו המאמינים בישוע המשיח, כדי שאוכל ללכת אל הגויים ולספר להם את הבשורה אודות ישוע המשיח. כאשר כל זה התרחש, לא מיהרתי להיוועץ באיש.
\v 17 לא הלכתי לירושלים כדי להיוועץ בשליחי האדון המנוסים ממני, אלא הלכתי למדבריות ערב, ולאחר מכן חזרתי לדמשק.
\v 18 רק כעבור שלוש שנים עליתי לירושלים, כדי לבקר את פטרוס, ונשארתי אצלו חמישה־עשר יום.
\v 19 מלבד פטרוס פגשתי עוד שליח אחד בלבד – יעקב, אחיו של ישוע אדוננו.
\v 20 הקשיבו היטב לדברי. אלוהים עדי שאיני משקר ושכל דברי אמיתיים ונכונים!
\v 21 לאחר הביקור בירושלים הלכתי לסוריה וקיליקיא.
\v 22 כל אותו זמן לא ראו אותי עדיין המאמינים ביהודה.
\v 23 כל מה שידעו היה, שהאויב הפך לאוהב, ושעתה הוא מטיף לאמונה אשר לפנים ניסה לחסל ולהשמיד.
\v 24 וכולם היללו את אלוהים על הנס שחולל בחיי.
\c 2
\cp ב
\v 1 כעבור ארבע־עשרה שנים חזרתי לירושלים עם בר־נבא, וטיטוס הצטרף אלינו.
\v 2 אלוהים ציווה עלי להתייעץ עם האחים בירושלים בנוגע לבשורה שבישרתי לגויים. נועצתי גם בזקני הקהילה, כדי שכולם יבינו את תוכן הבשורה שאני מספר לגויים. קיוויתי שזקני הקהילה יסכימו אתי,
\v 3 והם אכן הסכימו; הם אף לא דרשו מטיטוס (שאינו יהודי) להימול.
\v 4 שאלת ברית־המילה כלל לא הייתה עולה על הפרק אלמלא כמה אנשים, הקוראים לעצמם ”מאמינים“, שבאו לרגל בינינו. הם רצו לראות איזה חופש העניק לנו המשיח בנוגע לקיום מצוות התורה. אנשים אלה רצו לשעבד אותנו לחוקים שלהם.
\v 5 אך לא הקשבנו לדבריהם, כי לא רצינו לבלבל אתכם. לא רצינו שתחשבו שאתם יכולים להושיע את עצמכם על־ידי קיום ברית־המילה, או על־ידי קיום מצוות התורה.
\v 6 לנכבדי הקהילה לא היה מה להעיר או להוסיף על דברי. (אגב, כלל לא התרשמתי מהעובדה שהם היו נכבדי הקהילה, כי אני יודע שבעיני אלוהים כולנו שווים!)
\v 7-9 כשראו פטרוס, יעקב ויוחנן, שנחשבו לעמודי התווך של הקהילה, כיצד ברך אלוהים את עדותי לגויים, כשם שברך את עדותו של פטרוס ליהודים – שכן אלוהים נתן לכל אחד מאיתנו מתנות שונות ותפקידים שונים – הם לחצו את ידי ואת ידו של בר־נבא, ועודדו אותנו להמשיך להעיד לגויים, בזמן שהם ממשיכים להעיד ליהודים.
\v 10 הם רק הזכירו לנו לא לשכוח לעזור לעניים, אבל התזכורת הייתה מיותרת, שכן אני תמיד דואג לעניים.
\v 11 אולם כשכֵּיפָא\f + \fr 2.11 \fl ב 11 \ft פירושו בעברית: ”סלע“\f* (פטרוס) בא לאנטיוכיה, הוכחתי אותו לפני כולם, משום שהתנגדתי בכל תוקף למעשיו ולהתנהגותו.
\v 12 כשכֵּיפָא הגיע בראשונה לאנטיוכיה, הוא נהג לסעוד עם המאמינים המשיחיים הלא־יהודים (שלא נימולו, ולא שמרו את מצוות התורה). לאחר מכן הגיעו לאנטיוכיה מספר חברים יהודים של יעקב, ומאז הפסיק כֵּיפָא לסעוד עם המאמינים הלא־יהודים. מדוע הפסיק לסעוד עמם? מפני שפחד מביקורתם של היהודים המקפידים על שמירת המצוות, אשר עמדו על דעתם כי ברית־המילה היא חלק בלתי־נפרד מהישועה.
\v 13 שאר היהודים המשיחיים (ואפילו בר־נבא) הפכו גם הם לצבועים והלכו בעקבות כֵּיפָא, למרות שידעו היטב כי הם שוגים ואינם נוהגים כהלכה.
\v 14 כשראיתי מה קורה שם, וכשנוכחתי לדעת שאינם ישרים ואינם שומרים את דבר אלוהים, אמרתי לכֵּיפָא לפני כולם: ”למרות שאתה יהודי מלידה, אינך שומר את חוקי התורה ומצוותיה. אם כן מדוע אתה מנסה לשכנע את הגויים האלה לקיים את מצוות התורה?
\v 15 הלא אתה ואני יהודים מלידה, ולא סתם חוטאים מן הגויים.
\v 16 ואנחנו, היהודים המשיחיים, יודעים היטב שאיננו יכולים להיחשב צדיקים בעיני אלוהים על־ידי קיום מצוות התורה, אלא רק על־ידי אמונה במשיח. לכן גם אנחנו בטחנו והאמנו בישוע המשיח, כדי שנהיה רצויים לאלוהים בזכות אמונתנו, ולא בזכות קיום המצוות. איש אינו יכול להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה.“
\v 17 אם אנחנו מבקשים להיות מוצדקים על ידי המשיח אך כבר לא נשענים על תורת משה בעבור ישועה, הרי אנחנו כמו הגויים אשר נחשבים לחוטאים על ידי היהודים. אם כך, האם המשיח מעודד שנחטא? בודאי שלא!
\v 18 דעו לכם כי פשע הוא לנסות לבנות מחדש את מה שעמלתי להרוס – את האמונה שאפשר להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה.
\v 19 מתוך קריאה בכתבי־הקודש למדתי שלא אוכל למצוא־חן בעיני אלוהים אם אשתדל, ללא הצלחה כמובן, לקיים את מצוות התורה. למדתי שאוכל למצוא־חן בעיני אלוהים רק על־ידי אמונה במשיח.\f + \fr 2.19 \fl ב 19 \ft כלשונו: כי מתי אני לתורה על־ידי התורה, למען אחיה לאלוהים.\f*
\v 20 מָתִּי על הצלב עם המשיח; עתה איני חי יותר, כי אם המשיח חי בקרבי. והחיים האמיתיים שממלאים אותי הם תוצאה של אמונתי בבן־האלוהים, אשר אהב אותי והקריב את חייו למעני.
\v 21 איני מזלזל במותו של המשיח, כי אילו יכולתי להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה, היה מותו של המשיח מיותר לחלוטין.
\c 3
\cp ג
\v 1 אוי, גלטים טיפשים! מי הסיתכם נגד האמת? לאיזה כישוף נפלתם קורבן? פעם הבנתם את המשמעות המלאה של מות המשיח; צליבתו הייתה כל־כך ממשית בעיניכם – כאילו ראיתם אותו נצלב לפניכם.
\v 2 ברצוני לשאול אתכם, האם אלוהים נתן לכם את רוח הקודש על־שום ששמרתם את מצוות התורה? ודאי שלא! אלוהים נתן לכם את רוח הקודש רק לאחר ששמעתם על המשיח והאמנתם שהוא בלבד מסוגל להושיע אתכם.
\v 3 מה לכם, האם יצאתם מדעתכם? אם ראיתם כבר שקיום המצוות לא הועיל לכם במאומה ולא העניק לכם סיפוק רוחני, כיצד מעלים אתם על הדעת שקיום מצוות התורה יעזור לכם להיות מאמינים טובים יותר?
\v 4 סבלתם כל־כך למען הבשורה, ועכשיו אתם משליכים את הכול מאחורי גבכם? קשה לי להאמין בכך!
\v 5 אני חוזר ושואל אתכם: האם אלוהים נותן לכם את רוח הקודש ומחולל ביניכם ניסים ונפלאות, משום שאתם מקיימים את מצוות התורה? אלוהים משכין בלבכם את רוח הקודש ופועל בחייכם, רק משום שאתם מאמינים ובוטחים בישוע המשיח.
\v 6 קחו לדוגמה את אברהם אבינו: אלוהים חשב את אברהם לצדיק, רק משום שאברהם האמין בהבטחותיו של ה׳.
\v 7 מכאן יכולים אתם להבין מדוע כל מי שמאמין בה׳ ובוטח בו, הוא למעשה בנו של אברהם אבינו.
\v 8 בכתבי־הקודש אנו קוראים על הציפייה ליום שבו יושיע אלוהים גם את הגויים, בזכות אמונתם. לפני זמן רב הבטיח אלוהים לאברהם לברך את כל מי שיאמין בו (באלוהים) כמו אברהם.\f + \fr 3.8 \fl ג 8 \ft בראשית יב 3; יח 18\f*
\v 9 על כן לכל מי שמאמין במשיח יש חלק בברכת ה׳ לאברהם אבינו.
\v 10 כל מי שסומך על ישועה בזכות התורה חשוף לקללת אלוהים, שהרי כתוב בכתבי־הקודש:\f + \fr 3.10 \fl ג 10 \ft דברים כז 26\f* ”ארור מי שלא מקיים את כל דברי התורה הזאת.“
\v 11 לפיכך אתם רואים שאיש אינו יכול למצוא־חן בעיני ה׳ בזכות קיום מצוות התורה, שכן ה׳ אמר כי הדרך היחידה למצוא־חן בעיניו היא דרך האמונה:\f + \fr 3.11 \fl ג 11 \ft חבקוק ב 4\f* ”וצדיק באמונתו יחיה.“
\v 12 רואים אתם, אם כן, מה שונה הישועה מתוך אמונה מהישועה הנובעת מקיום כל מצוות התורה.
\v 13 המשיח שיחרר אותנו מהקללה הרובצת על אלה שאינם מקיימים את כל מצוות התורה, בלקחו על עצמו את הקללה במקומנו, שהרי כתוב בתורה:\f + \fr 3.13 \fl ג 13 \ft דברים כא 23\f* ”קללת אלוהים תלוי“ (על עץ, והרי ישוע שנצלב היה בעצם תלוי על עץ.)
\v 14 ועתה יכול אלוהים לברך גם את הגויים באותה ברכה שהבטיח לאברהם אבינו, ויתקיים בנו הבטחת רוח הקודש.
\v 15 אחים יקרים, גם היום כשמבטיח אדם הבטחה בכתב וחותם עליה, חובה עליו לקיים את הבטחתו, ואין הוא יכול לשנות את דעתו.
\v 16 אלוהים הבטיח את הברכות לאברהם ולזרעו. שימו לב שלא כתוב ”לזרעיו“ – בלשון רבים, אלא בלשון יחיד, בן – זרע, הלא הוא ישוע המשיח.
\v 17 אני מנסה לומר לכם שה׳ הבטיח בכתב להושיע את כל מי שמאמין בו, והבטחה זו אינה יכולה להשתנות או להתבטל לאחר ארבע־מאות ושלושים שנה, כשנתן ה׳ את התורה.
\v 18 אברהם מצא־חן בעיני אלוהים, מפני שהאמין בה׳ ובהבטחותיו. אילו יכולנו למצוא־חן בעיני ה׳ על־ידי קיום מצוות התורה, הייתה דרכנו שונה לחלוטין מדרכו של אברהם.
\v 19 שואלים אתם ודאי, מדוע נתן ה׳ את התורה? התורה ניתנה כתוספת, לאחר ההבטחה לאברהם, כדי להוכיח לבני־האדם שהם אשמים באי־קיום מצוותיה. אולם ה׳ נתן את חוקי התורה רק באופן זמני, עד בואו של ישוע המשיח – הבן – אשר לו ניתנה הבטחת ה׳. יתרה מזאת, כשנתן ה׳ את התורה, הוא נתן אותה בידי מלאכים למשה, ואילו משה נתן את התורה לעם.
\v 20 אולם כשנתן ה׳ את ההבטחה לאברהם, אלוהים בעצמו דיבר עם אברהם, ללא מתווכים.
\v 21-22 האם יש סתירה בין תורתו של ה׳ לבין הבטחותיו? ודאי שלא! אילו יכלה התורה להושיע אותנו, לא היה צריך אלוהים לתת לנו מוצא אחר מהשעבוד לחטא – שהרי כתבי־הקודש אומרים שכולנו עבדים לחטא. הדרך היחידה להשתחרר מהשעבוד לחטא, דרך הפתוחה לכל אחד, היא אמונה בישוע המשיח!
\v 23 לפני בוא המשיח התורה חסתה עלינו עד היום שבו יכולנו להאמין במשיח.
\v 24 במילים אחרות: התורה הדריכה אותנו והשגיחה עלינו, עד שבא ישוע המשיח לקרב אותנו לאלוהים בזכות אמונתנו.
\v 25 אבל עכשיו, לאחר שכבר בא המשיח, שוב אין לנו צורך בהדרכת מצוות התורה.
\v 26 כי עתה כולנו בני אלוהים בזכות אמונתנו בישוע המשיח,
\v 27 ואלה מאיתנו שנטבלו כסמל לאחדות עם המשיח, כאילו עטופים במשיח.
\v 28 בין המאמינים שוב אין הבדל בין יהודי לגוי, בין עבד לבן־חורין ואף לא בין גבר לאישה. בעיני אלוהים כולנו שווים. אלוהים אוהב את כולנו באותה מידה, וכולנו מאוחדים בישוע המשיח.
\v 29 מאחר שאנו שייכים למשיח, אנו גם זרע אברהם, וכל הבטחותיו של ה׳ לאברהם ולזרעו שייכות גם לנו.
\c 4
\cp ד
\v 1 זכרו, גם אם אב עשיר מת ומוריש לבנו הקטן את כל רכושו, הילד הקטן דומה במעמדו לעבד. אין הוא יכול ליהנות מן הירושה עד שיגיע לגיל בגרות (או לגיל מסוים שקבע אביו למתן הירושה).
\v 2 עד אז עליו לשמוע לקול המבוגרים האחראים לטיפולו ולחינוכו.
\v 3 לפני בואו של ישוע המשיח היה מצבנו דומה. בעת היותנו חסרי בגרות, היינו משועבדים לדרכי העולם.
\v 4 אך בהגיע הזמן המתאים שלח אלוהים את בנו, שנולד לאם יהודיה,
\v 5 כדי לשחרר אותנו מהשעבוד לתורה, וכדי לאמץ אותנו לבניו.
\v 6 היות שאנחנו בני־אלוהים, הוא השכין בלבנו את רוח בנו, ומשום כך יש לנו את הזכות לקרוא לו: אבא, אבינו.
\v 7 מעתה ואילך אין אנו עבדים, אלא בני אלוהים ממש; ומאחר שאנחנו בני־אלוהים, כל מה ששייך לאלוהים אבינו שייך גם לנו.
\v 8 אתם הגויים, לפני שהאמנתם באלוהים הייתם עבדים לכל מיני אלילים מגוחכים, שקראתם להם ”אלוהים“.
\v 9 עתה, לאחר שמצאתם את אלוהים (או נכון יותר לומר: לאחר שאלוהים מצא אתכם), כיצד יכולים אתם לחזור ולהשתעבד לאמונה חלשה ורופפת, הגורסת שניתן להיוושע על־ידי קיום מצוות התורה?
\v 10 אתם מנסים למצוא־חן בעיני אלוהים על־ידי שמירת חגים ומועדים!
\v 11 אני חושש מאוד שכל עבודתי בכם הייתה לשווא.
\v 12-13 אחים יקרים, מדוע אינכם מקשיבים לי? עכשיו אני חופשי ומשוחרר מכבלי מצוות התורה, ממש כמוכם. כשבאתי אליכם בפעם הראשונה, כדי לספר לכם את הבשורה, לא בזתם לי למרות שהייתי חולה.
\v 14 מחלתי הייתה דוחה ומתועבת, אבל לא דחיתם אותי ולא הפניתם לי עורף. לקחתם אותי לביתכם וטיפלתם בי כאילו טיפלתם במלאך מן השמים או בישוע המשיח עצמו!
\v 15 מה קרה לכם? פעם הייתה בכם רוח של אהבה, אחדות ושמחה; בימים ההם אהבתם אותי כל־כך, עד שהייתם מוכנים לנקר את עיניכם ולתת אותן לי, אילו היה צורך בכך.
\v 16 האם הפכתי לאויבכם משום שאני אומר לכם את האמת?
\v 17 האנשים האלה שמשתדלים מאוד למצוא־חן בעיניכם, אינם עושים זאת מתוך רצון בטובתכם, אלא מתוך רצון לסכסך ולהפריד ביניכם לביני, כדי שלא תקשיבו לי, אלא תקשיבו להם בלבד.
\v 18 ודאי שאני רוצה שאנשים יתנהגו יפה כלפיכם, אך זאת רק בתנאי שמניעיהם טהורים ושאין הם מתנהגים כך רק כשאני נמצא אתכם!
\v 19 ילדי, אתם כל־כך מכאיבים לי! אני סובל ייסורי ציפייה ליום שבו תתמסרו למשיח בכל לבכם, בדומה לאם הסובלת ייסורי לידה בציפייה להולדת בנה.
\v 20 הלוואי שיכולתי להיות אצלכם עכשיו ולדבר אתכם פנים אל פנים, במקום לנסות להשפיע עליכם בכתב; פשוט איני יודע מה לעשות אתכם!
\v 21 אני פונה אל כל אלה שחושבים שעליהם לשמור את מצוות התורה כדי להיוושע: היודעים אתם מה כתוב בתורה?
\v 22 כתוב בתורה שלאברהם אבינו היו שני בנים: ישמעאל בן האישה המשרתת, ויצחק בן האישה החופשייה.
\v 23 בן המשרתת נולד בלידה טבעית ובלי נסים ונפלאות; אולם בן האישה החופשייה נולד רק לאחר הבטחתו המיוחדת של אלוהים לאברהם.
\v 24-25 סיפור אמיתי זה הוא משל: שתי הנשים הן שתי הבריתות שכרת ה׳ עם עמו. האחת היא ברית הר־סיני שבערב, שהביאה את האנשים לידי שעבוד לתורה – זוהי הגר שמסמלת את עיר־האם, ירושלים, שמשועבדת עדיין למצוות התורה ושמשמשת מרכז לפולחן דתי
\v 26 ואילו שרה, האישה החופשייה, מסמלת את ירושלים החופשית שבשמים, שהיא עיר־האם והקודש שלנו, ואינה משועבדת למצוות התורה.
\v 27 אליה התכוון הנביא ישעיהו כשניבא:\f + \fr 4.27 \fl ד 27 \ft ישעיהו נד 1\f* ”רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא־חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה“.
\v 28 אחים יקרים, אנחנו – אתם ואני – הבנים שהבטיח ה׳ לירושלים החדשה, כשם שהבטיח את יצחק לאברהם ושרה.
\v 29 ואנחנו, המאמינים שנולדנו מחדש על־ידי רוח הקודש, נרדפים על־ידי אלה שרוצים שנשמור את מצוות התורה, ממש כמו שיצחק – בן ההבטחה – נרדף על־ידי ישמעאל בן המשרתת.
\v 30 אבל מה אומרים כתבי־הקודש? ”גרש את האמה ואת בנה, כי לא יירש בן־האמה עם בן־החפשיה“.
\v 31 אחים יקרים, אין אנו בני האישה המשרתת ואיננו עבדים לתורה; אנחנו בני האישה החופשייה, ורצויים לאלוהים בזכות אמונתנו.
\c 5
\cp ה
\v 1 המשיח הוציאנו לחופשי! לכן אל תשובו להשתעבד למצוות התורה ולמסורת.
\v 2 הקשיבו לדברי: אם אתם באמת חושבים שברית־המילה ושמירת המצוות יקרבו אתכם לאלוהים, אזי אין המשיח יכול להושיע אתכם.
\v 3 אני חוזר ואומר: מי שמייחס חשיבות רבה לקיום ברית־המילה, חייב למלא את כל מצוות התורה, שאם לא־כן תבוא עליו קללה.
\v 4 אם אתם באמת חושבים שתוכלו למצוא־חן בעיני אלוהים בזכות שמירת מצוות התורה, הרי שאין לכם כל צורך במשיח, ואינכם יכולים ליהנות מחסדו של אלוהים.
\v 5 בעזרת רוח הקודש אנו מאמינים כי מותו של המשיח מטהר אותנו מחטאינו ומצדיק אותנו בעיני אלוהים.
\v 6 אנו, המאמינים המשיחיים, יודעים כי המילה ושמירת המצוות הם סימנים חיצוניים בלבד שאינם מוכיחים דבר. ומה חשוב? אמונה שמוכיחה את עצמה על־ידי אהבה.
\v 7 עד עתה התקדמתם יפה מאוד באמונתכם. מה קרה לכם לפתע? מי הסיתכם נגד דבר האמת?
\v 8 ודאי שלא אלוהים הסיתכם לכך, שכן אלוהים עצמו העניק לכם חופש במשיח.
\v 9 הרי הוראת כזב זו היא כמו מעט שאור שמחמיץ את כל הבצק.
\v 10 אני בטוח שאלוהים ישכנע אתכם לשוב ולהאמין באמת, כמוני, ודעו לכם שאלוהים יעניש את האדם שבלבל והתעה אתכם, וגרם לכך שתטילו ספק בדבר אלוהים.
\v 11 יש אשר חושבים כי אני עצמי טוען שהמילה וקיום המצוות הם חלק בלתי־נפרד מהישועה. אבל אני שואל אתכם, לו נכון היה הדבר, האם היו לי עדיין כל־כך הרבה אויבים ומתנגדים? הלא אם הייתי מטיף למילה ולקיום המצוות לא הייתי פוגע באיש, ואף אחד לא היה קם נגדי. אבל העובדה היא שאנשים רבים רודפים אותי ומציקים לי, משום שאני מטיף לישועה דרך אמונה במותו ובתחייתו של ישוע המשיח.
\v 12 הלוואי שהיו מעקרים את האנשים שמנסים לסכסך ולהפריד בינינו בגלל ברית־המילה!
\v 13 אחי היקרים, אל תשכחו שהמשיח הוציא אתכם לחופשי! אין זה חופש לעשות ככל העולה על רוחכם, כי אם חופש לאהוב ולעזור לזולת.
\v 14 אפשר לסכם את התורה כולה במצווה אחת: ”ואהבת לרעך כמוך“.
\v 15 אבל אם במקום לאהוב איש את רעהו אתם תמיד רבים, שונאים ומקנאים, אז תהרסו איש את אחיו.
\v 16 אני מייעץ לכם לשמוע רק לקול רוח הקודש, והוא יראה לכם מה לעשות ולאן ללכת, ומובטח לכם ששוב לא תהיו משועבדים לבשר שלכם, הגורם לכם תמיד לעשות את הרע.
\v 17 לכולנו יש נטייה טבעית לעשות את הרע, שהוא היפוכו הגמור של מה שרוח הקודש אומר לנו לעשות. וכאשר רוח הקודש פועל בנו ומביא אותנו לכך שנרצה לעשות את הטוב, הרי שזה היפוכן הגמור של נטיותינו הטבעיות. שני כוחות אלה, הבשר שלנו ורוח הקודש, נאבקים בתוכנו כשזה רוצה לנצח את זה, ואיננו יכולים לעשות כל מה שאנו רוצים.
\v 18 כשרוח הקודש מדריך את מעשינו, הוא גם משחרר אותנו מהחובה לקיים את מצוות התורה.
\v 19 אם תלכו אחרי הנטיות הטבעיות שלכם, אלה תהיינה התוצאות: זנות, טומאה, תאווה,
\v 20 עבודת אלילים וכישוף, שנאה, פילוג, קנאה, כעס, אנוכיות, תלונות, מריבות,
\v 21 חמדנות, שיכרות, הוללות וכדומה. אני חוזר ואומר לכם: מי שמנהל חיים כאלה לא יירש את מלכות האלוהים.
\v 22 אולם אם נניח לרוח הקודש לשלוט בחיינו, זה יהיה הפרי: אהבה, שמחה, שלום ושלווה, סבלנות, נדיבות, טוב־לב, אמונה,
\v 23 צניעות ושליטה עצמית, וכמובן שאין סתירה בין תכונות אלה לבין מצוות התורה.
\v 24 המאמינים במשיח התכחשו לבשר שלהם; הם קברו אותו לרגלי צלב המשיח.
\v 25 אם אנו חיים עתה בכוחו של רוח הקודש, הבה נציית לו בכל שטחי החיים.
\v 26 ואז לא נצטרף לבקש כבוד והצלחה, הגורמים לקנאה ולרוגז.
\c 6
\cp ו
\v 1 אם ייכשל אחד מכם בעבירה כלשהי, אלה מביניכם החזקים יותר באמונה צריכים לעזור לו לשוב לדרך הנכונה, בעדינות ובענווה, ואל תשכחו שבפעם הבאה אתם בעצמכם עלולים להיות בצד הנכשלים.
\v 2 השתתפו איש בבעיות רעהו, כפי שביקש מאיתנו המשיח.
\v 3 מי שחושב שהדבר הוא למטה מכבודו אינו אלא גאוותן; מי שחושב את עצמו ל”מישהו“ הוא לא כלום.
\v 4 כל אחד יעשה את שלו על הצד הטוב ביותר, כי אז יהיה לו סיפוק מעבודתו הטובה, ולא יצטרך להשוות את עצמו לאחרים.
\v 5 כל אחד מאיתנו חייב לקחת אחריות על מעשיו.
\v 6 אלה שלומדים את כתבי־הקודש צריכים לעזור למוריהם ולתמוך בהם כפי יכולתם.
\v 7 אל תחשבו שאתם יכולים להתל באלוהים, שהרי הוא יודע בדיוק מי אתם ומה אתם. כל אחד קוצר את מה שהוא זרע.
\v 8 מי שזרע זרעים של רוע ושחיתות יקצור בבוא הזמן מוות, הרס וכליון. אולם מי שזרע את הזרעים המשובחים של רוח הקודש יקצור בבוא הזמן חיי נצח – מתנת רוח הקודש.
\v 9 הבה נמשיך לעשות את הטוב בלי להרפות, כי מובטח לנו שאם לא נתייאש נראה בבוא הזמן ברכה רבה בעבודתנו.
\v 10 לכן עלינו להתנהג יפה תמיד עם כל אדם, ובמיוחד עם אחינו המאמינים.
\v 11-12 לסיכום: האנשים שמנסים לשכנע אתכם לקיים ברית־מילה עושים זאת מסיבה אחת בלבד: הם יודעים היטב שאם יודו כי ישוע הוא המשיח, יהיה עליהם לסבול למענו. אבל אין הם רוצים לסבול ולאבד את הצלחתם החברתית.
\v 13 אנשים אלה מקיימים את המילה, אך אינם שומרים בעצמם את חוקי התורה; הם רוצים שתקיימו את ברית־המילה רק כדי שיוכלו להתפאר בכוח־השפעתם ובעליונותם.
\v 14 אני עצמי מתפאר אך ורק בצלב ישוע המשיח. הודות לצלב כבר אין לי עניין בשום דבר שקשור להנאות העולם הזה ולפיתוייו. וזה זמן רב כבר שלעולם הזה אין כל עניין בי.
\v 15 עתה, כשאנו מאמינים בישוע המשיח, כלל לא חשוב אם עשינו ברית־מילה או לא. מה שחשוב הוא אם באמת אפשר לראות שאופיינו השתנה לטובה אם לא.
\v 16 שלום ורחמים מאת אלוהים לכל השייכים לאלוהים והשומרים על העיקרון הזה.
\v 17 אני מבקש מכם שמעתה ואילך לא תטרידו אותי בוויכוחים נוספים בנושא זה, שכן גופי מלא צלקות וחבורות, שגרמו לי אויבי המשיח, המשמשים לי סימנים של עבד ישוע המשיח.
\v 18 אחים יקרים, יהי רצון שחסד ישוע המשיח יהיה עם כולכם. – אמן.